הבלוג

מאמרים וסקירות מקצועיות.

שורצברד עורכי דין

"אם נגיע למסקנה שהגל השני יוצר קושי לעמוד בתשלומי השכירות למגורים, לא נהסס לפעול ולקבוע מתווה בחקיקה של הסדרה רכה", כך קובע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בראיון בעיתון דה-מרקר בתאריך 2/8/2020.

הראיון עם המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ מגיע בהמשך למסקנות צוות בין-משרדי, שעסק בהשפעת מגפת הקורונה על דיני חוזים והגיש לממשלה באמצעות שר-המשפטים את המלצותיו ליישום ב-7 ליולי ושעיקרה - תנו לשוק לעשות את שלו (Laissez-faire). כל זאת ולמרות שהצוות קבע כי "חקיקת החירום בתקופת משבר הקורונה צמצמה את היקף פעילות המשק הישראלי באופן משמעותי על מגוון היבטיו, באופן שהשפיע על ענפי משק רבים, כמו גם על פרטים ויחידים" (אתר משרד המשפטים).

נראה כי המדינה בחרה בניהול סיכונים מחושב, מצד אחד להתערב היכן שהכשל והחשיפה קטנים. מצד שני היכן שהכשל והסיכון לצרכן גדולים - להשאיר את ההכרעה לכוחות השוק.

חוזים

פסק דין תקדימי, בבית משפט השלום בתל-אביב, קובע - יש לשלם דמי שכירות על נכס שהיה מושבת בתקופת קורונה, או לפנותו. זאת, גם אם המדינה היא שהוציאה צו להפסקת פעילות העסק ובהתאם לצו "בריאות העם" ולאור מניעת השימוש בנכס מכוח צווי החירום בתקופת קורונה.

דיני עבודה מהבית

עבודה מהבית, הפכה לעניין שבשגרה ועבור מגזרים שלמים ועובדים רבים בתקופת הסגר וכעת גם לאחריו ובהתאם להחלטת המעסיקים - אך מה זכויות העובד וחובות המעסיק? וחובות העובד וזכויות המעסיק?

חוזים בשעת משבר

משבר הקרונה, מציב בפנינו התלבטות - איך מתייחסים לחוזים שנחתמו בעת שגרה ובשעת משבר?

טענת "כוח עליון" מדרך של אסון-טבע, מצב-מלחמה או מצב-חירום-לאומי אינה על הפרק ועד שלא הוכרז רשמית על-ידי המדינה. היות שכך, כל חוזה נדרש להבחן על פי התייחסותו לנסיבות המסכלות, הסיכונים ולהפרות-היסודיות המפורטות בו, בהתאם למבחן הציפייה, המוצר או השירות, מבחן מצב הספק והלקוח והתנאים האובייקטיביים שהשתנו.

השאלה המהותית - מי מהצדדים יכול או צריך לספוג את העדר היכולת לעמוד בתנאי החוזה כשירות, מוצר או כל תמורה אחרת?

שיתוף עילה להוצאת לשון הרע

פסיקת בית המשפט העליון ופשרה שהושגה לאחרונה, מהווים תקדים משפטי - תוכן במדיה חברתית ו\או שיתוף שלו, חשופים לתביעת הוצאת דיבה.

"לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של כתיבת 'סטטוס' או 'פוסט' ברשת החברתית היא אכן פרסום כמובנו בחוק, ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע" (סעיף 42, רע"א 1239/19) וכן כי "פעולת השיתוף יוצרת מעין "עותק" של הפרסום העוולתי אשר יוצג לחבריו או עוקביו של המשתף ברשת החברתית. מדובר אפוא בפעולה של חזרה על פרסום מסוים החושפת אותו למשתמשים נוספים ... ניתן לומר כי פעולה של שיתוף עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה (ובכך לתרום להפיכתו ל"ויראלי"), מעבר למה שהיה מקבל לולא שותף" (סעיף 45, רע"א 1239/19).

עמוד 1 מתוך 3